תוכן

ה) והרי עתה, כי ב' בחי' יש לנוקבא דז"א, א', בהיותה כלולה בתחלה עם הזכר. הב', כשנפרדת ממנו, והוא נותן לה עטרה דגבורה. וזה סוד הכתוב, ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד, כי הנה בשם זה, יש כללות מ"ה (ובן) וי"ט, שהוא המלוי של ד' אותיות הראשונים שבו, כי אדם הוא שם מ"ה, והנקב' י"ט, בהיותה כלולה עמו, כי אז נוקבא נקרא מילוי שם מ"ה, גימטריא י"ט. כמו ענין אדם וחוה, כי אדם שם מ"ה, וכאשר היתה הנוקבא עמו, היתה נקרא חו"ה, שהוא גימטריא י"ט, שהם, בחי' מילוי דשם מ"ה, כי כל בחי' מילוי, הוא גימטריא (נ"א בחי') אלהים, שהיא בחי' הנוקבה, שהוא דינין. ובזה תבין, למה בחי' הנוקבא, היא תמיד דינין. והוא, לפי ששרשה הוא בחי' המלכים שמתו, שעי"כ נקרא מלכים, מלשון מלכות.