תוכן

ט) וא"ת, והרי אמרנו למעלה, שהוא מוכרח שלא יהיה הפרש בין הכלים והאור שלו, רק ג' ספירות, וא"כ איך ירד הכלי של הדעת עד מלכות דבריאה. התשובה הוא, כי ודאי הוא, דהיכא דאפשר אפשר, והנה תחלה, הי' זה נהנה, וזה אינו חסר. כי בתחלה היה הכלי נהנה מאורו, בהיות הדעת למטה, והאור אינו חסר ג"כ, כי גם אם יעלה במקומו בדעת האצילות, אין לו שום כלי שם, ולכן היה חפץ להאיר בכלי שלו, וכיון שירד שוב לא יעלה. אמנם כאשר ראה שיש בחי' כלי במקומו, קרוב הוא אל הנאת עצמו ותועלתו, יותר מלהועיל אל הכלי שלו, כי עתה בעלותו למעלה במקומו, יש לו כלי, ושם יוכל לקבל האור לעצמו, מלמעלה מן המאציל, ומן הכתר, בקירוב גדול, ולכן עלה למעלה.