תוכן

ד) והנה ב' מיני אורות, יוצאין מתוך הגוף דא"ק, והם: א', מן הטבור. והב', מפי היסוד. ויוצאין דרך שם, ב' הבלים. וכפי הראוי לומר, היה ראוי, שיהיה ג' הבלים, כנגד ג"ר, שקבל מאח"פ, כנ"ל. אבל לפי שחסר אור אזן מן או"א כנ"ל, לכן ג"כ חסר בחי' ההבל, מה שכנגד האזן. ולא יצאו רק ב' הבלים, שהם: נגד חוטם, ופה לבד. אשר מהן קבלו או"א למעלה, וגם כאן למטה, מקבלין מהן. אבל אור הז"ת, שלא לקחו רק מן הגוף ולמטה, שהוא מסיום שבולת זקן ולמטה, כנ"ל, לכן ג"כ לא יש להם הבלים להאיר להם, אבל נרמזו, בסוד ויפוזו זרועי ידיו, שהוא סוד י' טפין, דאזדריקו מבין הצפרנים, כנזכר בתיקון ס"ט כנודע. כי הם עצמם בחי' המלכים, כי הנה ביטול המלכים היה, לפי שלא נתקן עדיין כחדא, אדם, דכר ונוקבא.