תוכן

ח) והנה תחלה יצאה מלכות בבחי' נפש, ואח"כ כאשר יצאה בחי' היסוד, לא נתגלה (בחי' היסוד) ביסוד, רק בחי' נפש לבד לעצמו. אבל נתוסף הארה במלכות, שנתגלה בה בחי' רוח. וטעם הדבר הוא, לפי שסוד הרוח בא מו"ק, כנודע. ולכן בבא היסוד, התחיל להתגלות במלכות בחי' הרוח, ואינו נשלם לגמרי, עד שיצאו כל הו"ק, שהוא מיסוד עד החסד, ואז נגמר בחי' הרוח כולו של מלכות. ובבא כ"א מהם, היה מתגלה במלכות קצה א' מבחי' רוח, כמ"ש בזוהר תרומה. וכבר נודע, כי היסוד אינו מכלל הו"ק, כי אינם רק ה' חסדים: (נ"א קצוות) מחסד עד הוד. אך היסוד אינו לוקח חסד פרטי לעצמו, רק שנכללין כל הה' קצוות בו. (נ"א הו"ק בו) נמצא, (שכל) כי בחי' כללות של הרוח זה, הוא שנתגלה במלכות, כאשר בא יסוד. אבל בצאת ההוד, או הנצח, וכיוצא משאר ספי', אז היה מתגלה בהי' הקצוות ממש של הרוח במלכות.