תוכן

ג) והענין הוא, כי בודאי שבחי' הכלים היה בכח, אף כי לא היה בפועל בתוך האור, כי היה בבחי' האור היותר עב וגס. רק שהיה בו מחובר בעצם היטב, ולכן לא נגלה בחינתו, כי (נ"א אבל) כאשר יצא האור דרך הפה ולחוץ, יצא הכל מעורב יחד, וכשחזרו לעלות ולהשתלם כנ"ל, אז ודאי, ע"י יציאת האור חוץ לפה, הנה אותו אור בחי' הכלים, שהוא יותר עב, קנה עתה עביות יותר, ועי"כ לא יוכל לחזור גם הוא למקורו כבראשונה, ונתפשט האור הזך ממנו, ועלה למקורו כנ"ל, ואז נתוסף באור עב כנ"ל, עביות יותר על עוביו, ואז נגמר ונשאר בחי' כלי.