תוכן

יד) ואמנם מאלו הב' עולמות, נתפשטו מהן מוחין אל הקליפה. אבל מן העולם הא', שהוא זלפה שפחת לאה, שהוא בחינת בינה, יצא ממנו צפור אחד, שהוא מוח א׳ של החכמה, של הנוקבא דקליפה. ומעולם הג׳ שהוא בלהה שפחת רחל, יצא ממנו צפור ב', שהוא מוח ב' בינה דנוקבא דקליפה. ואלו (הם) ב׳ צפרים הנ״ל, יען שכנגד ג״ר לא יש בחי׳ קליפה, ואמנם דע (כי זה) הצפור הא', שיצא מהעולם הא׳, הוא זלפה שפחת לאה לא נשאר למעלה במקומו, כנגד זלפה, אמנם ירד למטה נגד בלהה, ושם נתחברו יחד תרין צפרין, של זלפה ושל בלהה, ונעשו ב' מוחין חו״ב דנוקבא דקליפה, אשר שם נגד בלהה שפחת רחל, וצפור עליון, הוא חכמה שבה. וצפור התחתון, הוא בינה שבה. אבל עולם הב׳, שהוא באחור ז״א דאצילות, כבר בארנו שהוציא מהדעת ומהת״ת שלו, אותן שנים אנשים מרגלים. כי כן מן לאה ורחל שמקומם בדעת ות״ת יצאו אותן תרין צפרין בין שניהן כנ״ל. והנה אח״ז נתפשטו גם כן אלו התלת עלמין בבי״ע כנ״ל. כמבואר אצלינו, באד״ר דקל״ב.