תוכן

לו) והענין, כי היסוד של ז"א, הוא מגיע עד סיום הת״ת שבה, א״כ היסוד והמלכות שבה, אין להם על מה שיסמכו בז״א. אך שאר הספירות, יש להם על מה שיסמכו בז״א, חוץ מהיסוד והמלכות שבה. וכבר נודע, שהנוקבא נקראת אספקלריא דלא נהרא, דלית לה מגרמה כלום, ושאר הספירות לוקחתם מז״א, חוץ משנים אלו, לכן הוצרך נקודת ת״ת שבה, שכבר יש לה על מה לסמוך בז״א, לירד עד נקודת יסוד, ונתחברו יחד, ובין שניהם היה די הסתפקות וכח, כדי לעשות בחינת יסוד.