תוכן

ה) ונבאר עתה, בחי׳ הכתר שלה, כי כבר נודע מ״ש בענין ה״ח, המתפשטים בגופא דז״א, ואין לך ספי' א׳ מן החסד עד הוד, שאין בו חסד א׳, מן הה״ח. והנה בת״ת דז״א, שם הוא חסד א׳, ונחלק לג״ש, כי אין לך שום מדה, שאין לה ג״פ. ואמנם עד החזה, הוא שליש א׳, ועד הטבור הוא שליש ב׳, ועד סיום הגוף, הוא שליש ג׳. והנה החסד הזה, הנוגע אל הת״ת, מתפשט בג״ש ת״ת. וכבר בארנו, כי החסדים בעת עלייתן, מגדילין הם את ז״א, כי יורדין ונופלין ביסוד, ומשם עולין עד הכתר, ומגדילין את ז״א. ואמנם בזכר, יש עלייה וירידה. אך הנוקבא, אין בה הארת החסדים אלו, רק בדרך עליה, בסוד אור חוזר ממטה למעלה, הנקרא אור נוקבא, וז״ס עלי באר ענו לה.