תוכן

טז) וטעם הדבר, כמ"ש בגמרא שאל טורנוסרופוס הרשע את ר״ע, איזה מעשים נאים, של הקב״ה, או של ב״ו וכו'. וכוונתו היה, למה לא נברא האדם מהול, והביא לו ראיה מן החטים, הנבראים ע״י השם יתברך, ומן הגלוסקאות הנעשים ע״י ב״ו. נראה מזה כי יש דברים, שהניחם הבורא ביד ב״ו התחתונים לתקנם, והוא לא תיקנם. לכן אל תתמה אם העיבור שהוא לצורך בז"א, היה ע״י א״א. ועיבור ב׳ שהוא לצורך מוחין דז״א, היה לו ע״י או״א. כי יש דברים נתקנים ע״י תחתונים כנ״ל. ובפרט כמ״ש, כי עיקר הכל הוא, להוציא עיקר ושורש הז״א שהוא ו״ק. אבל הג׳ מוחין שבו, הם בסוד תוספת אליו, כי לכך משתנים והולכין, (נ״א וחוזרים) ואינם בקבע בו.