תוכן

יא) והנה נמצא, כי זמן עיבור א', עיקרו הוא בא״א, אלא שהיתה ע״י היותו מתלבש תוך או״א כנ״ל, כי הנה היתה כוונתו, לעשות אליו בחי׳ לבושים מן זו"ן, שילבשהו מטבורא דיליה עד סיום גופו כנ״ל. נמצא כי היה זמנו יב״ח.