תוכן

יא) ואמנם בסוד אור מקיף, הוא להיפך כי או"מ דנוקבא, הוא פנימי מכולם, והוא חופף על נוקבא דז"א. ואח"כ או"מ דז"א חיצוני, והוא מקיף, על מקיף נוקבא דז"א. ומקיף דאו"א, הוא מקיף, למקיף דז"א. והמקיף דא"א, מקיף, על מקיף דאו"א. ומקיף דע"י, מקיף, על כל המקיפים כולם. נמצא, כי בבחינת או"פ, העתיק הוא פנימי מכולם. ובבחי' או"מ, הוא יותר חיצוני לכולן. והענין הוא, שבהיותו פנימי מכולם, וחיצוני מכולם, בוקע האור שלו, ונוקב בכל מה שבנתיים, בין אור פנימי שלו, ואור מקיף שלו, ומאיר לכל מה שבנתיים. כי כל האצילות, שהיא מא"א עד נוקבא דז"א, עם כל המקיפים כולם, נתונים בין או"פ דעתיק יומין, ובין אור המקיף שלו, וכולם מאירין ממנו.