תוכן

ד) וזהו ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, שיתף רחמים בדין, ואז נתקן האצילות. גם המלכות עצמה דא"ק, שהיא ראשית דאצילות, והיא עתיק יומין, נתקנה טיפת אודם שלה, [היינו אור ז"ת שלה המתלבשת בי"ס דאצילות] ועלי' נאמר באד"ר דקל"ה ע"א, כל רישא דעמא דלא אתתקן איהו בקדמיתא, לית עמא מתתקן. ואין הכוונה ח"ו עליה עצמה, רק על הארת ז"ת שבה, המתלבשים בי"ס דאצי', אך עצמות ממשות ז"ת שבה, נשארו למעלה במקומו, רק ניצוצי אורם, הם היורדין להתלבש באצילות, ונק' רישא דעמא ולכן נקרא אנ"י, ונק' אי"ן, ודא מל' דא"ק, וכתר דאצי', והבין. וז"ש באדר"ז דרפ"ח, ובג"כ אקרי ע"ק אין, דבי תליא אי"ן, בגין דהאי חכמתא סתימאה אקרי אי"ן, דביה תליא, דביה מתפרשין תלת זמנין כו', שהוא חכמה דא"ק, המתלבש' בעתיקא, שהוא כתר דאצילות, ואז נקרא אי"ן.