תוכן
ג) והנה אלו הה' פרצו' של עולם האצילות, נתבארו באד"ר ובאד"ז, וז"ס בהבראם: בה' בראם. כי כל הנבראים היו בחי' ה"פ, הן באצי', הן בבי"ע. וז"ס ה' זעירא, כי כולם יצאו מה' זעירא דמלכות דא"ק, (אחר שנתמעטה) [אחר שנתפשטה] בסוף ז"ת שלה לבד, ואז היתה ראש להם, כנ"ל, לכן נרמזו בה' זעירא. והנה הי"ס דאצילות, להיותם לבושים למלכות דא"ק, התחילו בהם הסיגים, ונרמזו באלה המלכים, הנזכר בראש אד"ר, כי כולם בני מלכים הם
בראשית ברא אלהים, [שהיא מלכות דא"ק, הנקראת אלהים, ומכחה נבראו שמים וארץ דאצילות) ומתחלה לא נתקנו, עד שיצא הדר מלך הח'. (ממ"ה סא"א) שם הוי"ה, הוא תולדות היסוד דא"ק, מילה שניתנה בח', והוא הדרת פני [נ"א פנים] זקן, והוליד טיפת הלובן הנקרא חסדים, והטיל במ"ן ד
מל' שבו (נ"א מ"ד במ"ן במל' שבה) שהוא טיפת אודם, ארץ אדום, וכדין עלמין אתתקנו, שהם ז' מלכים, הכוללים הי"ס דאצילות, כי ראשון כולל ג"ר וכדין עלמא אתבסם, בזווג יסוד ומלכות דא"ק.
