תוכן

ג) וטעם שינוי זה, לפי שהנה נודע, שפני אבא, ופני זעיר אנפין, ופני אמא, בהיותן מלבישין את א״א כנודע, הנה כולם פניהם הם עומדין כסדר עמידת פני א״א, כדי לקבל הארת פני א״א, הכופף קומתו ומאיר בפניהם, ומסתכל בפניהם. ועד״ז צריך גם זעיר אנפין, שיסתכל ויאיר גם הוא בפני יעקב הנמוך וקצר ממנו, שראשו מתחיל נגד החזה שלו כנ״ל, ובהיות פני יעקב, מכוונים ונוטים לצד שנוטים פני ז״א, נמצא שכאשר ז״א כופף קומתו, יכול להסתכל בפני יעקב, ולהאיר פניו כדוגמא זה ה, אמנם אם יהיה פב״פ ז״א ויעקב, הנה יעקב עומד נמוך ושפל למטה מאד מאד. והנה כאשר יכפוף ז״א קומתו, וראשו למטה להסתכל בו, לא יסתכל אלא באחורי דיעקב, לכן הוכרח שיהיה אחוריו לצד פני ז״א, כדי לקבל הארת פני ז״א, ע״ד אבא שהוא שרשו של יעקב כנ״ל, שגם הוא מקבל הארת פני א״א.