תוכן

יח) נמצא, כי כאשר מעשה התחתונים רצוים, שאין כח אל החצונים להאחז, אז ישפיל ז״א זרועותיו וידיו למטה, ויניחם נגד רישי ירכין שלו, ומתפשטין בתוך הירכיים הנ״ל. וכאשר מעשה תחתונים רעים ח"ו, אשר אז שליטת החיצונים בנה״י שלו, לסבת היות לבר מגופא, כנודע כי משם עיקר אחיזתן, ולכן אז מגביה את ידיו למעלה, והאור נגלה למעלה במקום עליון, ואין להם אחיזה שם. וגם למטה אין האור נמשך, ואין אחיזה אל החצונים באור העליון, ולכן הונחו הזרועות באופן זה, כדי שיהיה לפעמים נשפלים, ולפעמים נגבהין.