תוכן

ט) אבל הענין דע, כי הקליפה, מקום יניקתה הוא, מסוף האצבעות, מקום הצפורנים. כי משם או״פ בוקע ויוצא, בין בצפרני ידיו, בין בצפרני רגליו. כי מן הידים בוקע אור לצאת, ולכנס בראשי הירכיים כנ״ל, ואז יונקים משם בעודו מגולה שם. וז״ס שארז״ל כי הידים עסקניות הן, ושניות לטומאה, וצריכין נטילה אפילו לחולין, קודם אכילה. גם בקום האדם בבוקר ממטתו בלילה, כבר שרתה עליהן רוח רעה, וצריכין נט״י שחרית, כנודע כי לעולם החצונים, כל יניקתן הוא מן הקצוות ומסיומן, כי אין להם רשות לעלות אל מקום הקדושה, אבל יונקים ממקום סיומא.