תוכן

ט) ואמנם יש בה ב׳ בחי׳, והוא פנים ואחור ובעת האחור, כל הט׳ שלה של אחור הם בו, ובחי׳ העשירית של אחור, היא לבדה בה. ותמיד לעולם עומדת בחזה שלו באחוריו. ואח"כ בנסירה מתחברין כל הט' (ס"א כל הי׳) אחוריים בה יחד, ונגדלת כמוהו. ואחר כך בפנים יש נקודה אחרת לבד מבחי׳ פנים. ויושבת בסוד תפילין דיד, לעולם עמו, ואינה זזה משם לעולם, ואז כל הט׳ בחינות דפנים שלה, אז ניתנין בה אחת לאחת, עד שנגדלה פב״פ כמוהו. באופן כי כשאנו אומרים שאחר שנגדלת אב״א אז חוזרת להיות נקודה קטנה בפנים, פירוש הוא על אותה נקודה מבחינת פנים, שעדיין בבחי׳ פנים שלה אין לה רק נקודה אחת. אמנם כל האחוריים הם שלמים לגמרי, והבן זה מאד.