תוכן

ג) והענין הוא, כי ג״ר א״צ זו לזו, כי אותו אור המקיף החוזר ממטה למעלה בכתר או בחו״ב, אינו מקיף אלא לכתר לבדו, או לחכמה לבדו, או לבינה לבדה, אבל המקיף העליון של כתר דרך אור ישר מלמעלה למטה, הוא כולל כל האצילות שממנו ולמטה: כיצד, מקיף של כתר, הוא מקיף מן כתר עד סוף כל האצילות. ומקיף דחכמה, הוא מקיף מחכמה עד סוף אצילות. וכן מקיף דבינה, מקיף ממנה ולמטה עד סוף אצילות. וכל זה הוא מקיף של אור הישר. אבל מקיף של אור החוזר ממטה למעלה, אינו מקיף רק אל מי שיוצא ממנו וחוזר לעלות. כיצד, הרי המקיף החוזר של שערות הכתר מקיף אל כתר לבדו, ושל חכמה לחכמה, ושל בינה לבינה אמנם בז״ת, לא יש מקיף לכ״א לבדו, ר״ל, שאין אור נכנס בחסד וממנו נעשה מקיף ממנו ולמטה עד סוף כל אצילות, ומפנימיותו יוצא אור אל הגבורה ונחלק לב' לאו"פ ולאו"מ, וכן מגבורה אל ת"ת. וכיוצא בזה, והנה אין הדבר כן, אמנם מהבינה יצא אור א' ונחלק לב', חציו נשאר בסוד או"מ ישר לכולו, וחציו נכנס בסוד או"פ בתוך כל הו"ק יחד.ואח"כ מיסוד דז"א, יוצא אור ונחלק, חציו לאו"פ לנוקבא, וחציו לאו"מ ישר שלה. וצריך לתת טעם, ובו יתבאר מצות ראשית הגז הניתן לכהן.