תוכן

י) והנה עתה יש מקום שאלה, והוא, כי אם הטעם של מעלת הבינה על החכמה, הוא גילוי הגבורות, ואם כן היה מהראוי, שיהיו יש"ס ותבונה, עם היותן תחתונים, גדולים במעלה על או"א. לפי שהתחתונים הם בגלוי, והעליונים הם במקום הסתום. אבל הענין כך הוא, כי הנה אם כאשר יצאו הגבורות תחילה, היו מתפשטין ויורדין תכף למטה במקום הגלוי, אז ודאי שהיו מאירין למטה במקום הגלוי, והיו יותר גדולים תחתונים מן העליונים, אמנם אפילו הגבורות התחתונים, עלו למעלה במקום בינה עליונים, והאירו שם עיקר הארתן, ונצטרף עם האור העליון, ואז היו העליונים יותר מעולים וגבוהים, מהתחתונים של מטה. גם ט"א, כי המחצית של הגבורות והחסדים העליונים, כל בחי' נתינתן, לאו"א. אבל מחצית התחתונים, שמהם נעשו יש"ס ותבונה, אין כל הארתן ניתנת להם לבדם, כי גם הם צריכות להתפשט, ולתת הארה לשאר התפשטות הגוף, מטבורו ולמטה, והירכיים והיסוד דא"א, וגם הם צריכין להאיר אל זו"ן, המלבישים את א"א מהטבור ולמטה, ונמצא שלא נשאר מהארתן אל יש"ס ותבונה, רק הארה מועטת. ובזה נמצא, שאו"א גדולים ומעולים מהם.