תוכן

ח) ואמנם, אעפ"כ בהכרח הוא, שאפי' שהם בחי' הנקודות לבד, בהכרח הוא, שיש בהם בחי' המתחברת עם הטעמים דמ"ה, ובחי' המתחברת עם הנקודה דמ"ה, וכן בשאר חלוקות, עם היות כולם יחד בחי' נקודות לבד דס"ג. וע"י חיבור שם מ"ה עמו, נתקנו עתה אלו הנקודות, ונעשו נוקבין אליהם, ולכן נקרא בשם מלכים, מלשון מלכות להורות: כי נעשו נוקבא לשם מ"ה דאלפין. (נ"א כי הם בחי' נקודות נעשה נוקבא בשם מ"ה) נמצא, כי כאשר עלו אורות הנקודות דס"ג למעלה, העלו מ"נ, ואז יצא אור מ"ה החדש, ונתחבר עם הז' אורות האלו, ובירר מהם מה שיוכל לברר ובהם נעשה תיקון אל כל האצילות, ולכך לעשות תיקון זה, הוצרך עיבור כנ"ל. וכבר ביארנו, כי מן הטעמים דמ"ה, נעשה עתיק יומין, בחי' הדכורא. ואמנם מבחי' הטעמים דב"ן, שנעשה משם ס"ג זה, כאשר אמרנו, שאע"פ שבכללות הם נקודות, עכ"ז נחלקים גם הם בעצמם לד' בחי' טנת"א של ב"ן הזה, וטעמים אלו שיש בהם ב"ן, נעשה נוקבא דעתיק יומין. וכן מנקודה דמ"ה נעשה צד הדכורא דא"א. ומנקודת של ב"ן, נעשה צד נוקבא של א"א. וכעד"ז בשאר חלוקים האצילות, כמ"ש בע"ה, במקומו כל פרט ופרט.