חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות טז

תוכן

טז) והנה בודאי, כי גם בנקודים יש בחי' אורות מקיפים ופנימים. ועניינו הוא, כי הנה נתבאר, כי מהג' אורות אח"פ, שואב מהם הסתכלות העין, לצורך הנקודים. וזהו בחי' אור הג' הנ"ל שבארנו, שהוא לצורך כלים אל הנקודים. וצריך שתדע, כי אור זה נחלק לב': ומה שלוקח מצד ימין, הן אורות ממש. ומה שלוקח מצד שמאל, הם כלים. וכבר נת"ל, כי באור, יש בחי' פנימי ומקיף. ובכלי, יש פנימי וחיצון. נמצא, כי כל אלו ד' בחי', לוקח הסתכלות העין, מג' אורות אח"פ. וזה סדרן: כי הנה כשמסתכל העין באורות האזן ביושר, נגד הסתכלות העין בעצמו, שהוא שבולת הזקן עצמו מצד ימין, הוא בחי' או"מ. ומה שהוא ג"כ בצד ימין, אלא שהוא רחוק, והוא מן הצדדים, זה או"פ, שהוא מועט. וכעד"ז בצד שמאל, מה שהוא כנגד הסתכלות העין ממש, הוא חיצונית הכלי. ומה שהוא לצדדים, הוא פנימיות הכלי. ומה שהוא לוקח מאורות החוטם הוא באופן אחר, כי מה שלוקח מאור החוטם קודם שמגיע אל הפה, והוא מצד ימין, הוא או"מ. ומהפה ולמטה, הוא או"פ. ועד"ז בצד שמאל, הם כלים, בחי' חיצוניות ופנימיות, וכן הוא, מה שלוקח מן הפה נחלק לשנים, כי מה שלוקח מהפה עד שמגיע לשבולת הזקן מצד ימין, הוא אור מקיף. ומהדיקנ' למטה, הוא פנימי. וכעד"ז הוא בצד שמאל, לעשות כלים, בפנימיות וחצוניות.