תוכן
א) הנה, אותן הד' אלפין שציירנו לעיל בחוטם, הם נכנסין בפה, ונעשים שם ד' הבלים. והנה ד"פ הבל גימ' קמ"ח. כי ע"י השינים שבתוך הפה, נטחנים אותן הד' הבלים, ונעשים קמח, ונגמרת פעולתן. ואל יקשה בעיניך מ"ש לעיל, כי מן אור אזן שמאל, הנכנס בפה, נעשה ממנו חיצוניות הכלי, ומן נקב חוטם שמאל, נעשה פנימיות הכלי, ועם היות כי אור מקיף גדול ומעולה מאור פנימי, עם כל זה, פנימיות הכלי, גדול מחיצוניות הכלי, כנראה בחוש העין, מה שאין כן בחינת האורות, כי אור הגדול שלא יוכל הכלי להקביל, ולקבל בתוכו, מאיר מבחוץ בסוד אור מקיף, ואור המועט נשאר בפנים, משא"כ בכלים. וא"כ איך מבחי' אזן שהוא עליון, יהיה חיצוניות הכלי, ומן החוטם שהוא יותר תחתון יהיה פנימיות הכלי.
