תוכן

א) הנה י׳ רקיעים הם, ונזכר פ׳ ויקהל, והם סוד ט״ס עלאין דעשיה, כנ״ל. ונוסף בהם וילון, הוא נגד עטרת היסוד, המכניס ומוציא. והבן זה, שאינו משמש כלום, אלא כניסה ויציאה. והרקיע, הוא יסוד דעשיה. ובו קבועים, חמה, ולבנה, כוכבים ומזלות. וילון הנ״ל הוא מכסה ליסוד זה, כי יסוד נקרא בוקר ועטרת היסוד שהוא בחינת דוד, חופה, בסוד בוקר אערך לך ואצפה, כנזכר פרשה בלק דר״ד. ולכן דוד לא היה לו חיים, כי וילון לית לה מגרמה כלום, והבן זה, לכן נכנס שחרית, ויוצא ערבית. בסוד ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה, דאתכסיא ביממא, ואתגליא בליליא.