תוכן

י) וכן תמצא, שבכל קו האמצעי דז״א, יש לה שרשים תמיד שם, כי היא תמיד, יש לה שורש ביסוד ז״א, בסוד עטרה. וז״ס, לעולם ה׳ דברך נצב בשמים והבן זה. ואח״כ בת״ת מאחוריו, ואינה זזה משם לעולם, כמ״ש בסוד ויעבור ה׳, כי שם זה הוא סוד הארה, של אותה הבחי׳, שהניחה המלכות באחורי ת״ת דז״א, ואע״פ שהיא עתה פב״פ עמו. ויש לה ג״כ שורש א׳ למעלה, בדעת דז״א. ומשם יצאת לאה, וזה שורש יציאת לאה, והבן ושמור עיקר זה.