תוכן

ח) ונבאר עתה, מציאות זה ההסתלקות של האור העליון. כי הנה כאשר נעריך, שמציאות זה הכלי שכולל כל האור, הנה בהכרח הוא, כאשר מסתלק האור ממנו, יהיה בו חלקים הראויין להביט אל האור ההוא, [המסתלק מהם] ובהתרחקו מהם, יתרחק מהם הבטת פנים אל פנים, כפי שיעור התרחקו. והמשל בזה, כי כאשר האור מסתלק מהחלק הי', של הכלי הזה, אשר יקרא אח"כ בשם בחינת מלכות, כמ"ש, הנה אותו החלק הי' מן הכלי ההוא, אשר ממנו נסתלק מהם האור ההוא, שעי"כ נעשה כלי, כנ"ל, ואז הכלי הפך פניו למטה, כי כיון שנעשה עתה בחי' כלי, בהפרדו מן שורש האור שלו, אין בו יכולת להסתכל בו פב"פ, ואז הופך פניו אחר שנעשה בחי' כלי, ואז אינו מסתכל באור עליון שנתרחק ממנו, אלא דרך אחור.