תוכן

ב) גם נרמז אדם זה בפ' פקודי דרס"ח, במאמר, אר"ש, ארימת ידי בצלותין לעילא כו', שית היכלין כו', כולהו איקרון א"ס עכ"ל. כי זה האדם כלול מי"ס, וכולן נקרא א"ס, בערך עולם האצילות שלמטה הימנו. וזה הא"ק, נחלק לאלפים ולרבבות עולמות, ותחלת התחלקותו, הם ד' עולמות, הנקרא: ראיה, שמיעה, ריחא, דיבור. הנזכר בתיקונים תיקון ע' דקכ"א. ומהם מתחלקים עולמות לאין קץ, וכל אלו הבחי' נרמזו במאמר פקודי הנז"ל למבין. וזה האדם, נרמז בקוצו של יו"ד דשם הוי"ה, כי הוא בחי' הכתר של כללות העולמות, ואור א"ס בכח התלבשותו בחכמה דא"ק זה, האציל תחתיו עולם האצילות, וז"ס כולם בחכמה עשית. וחכמה הנ"ל, נתלבשה במלכות דא"ק. וזה המלכות, ירדה ונתלבשה בסוד ז"ס שלה, תוך י"ס דעולם האצילות, והיה זה, כדי לקשר א"ק בעולם האצילות. ועד"ז בכל עולם ועולם, כמ"ש בע"ה. וראש זו המלכות, שהם ג"ר שבה, נשארו במקומם. וז"ת שהם גופא דילה של ז' ימי בראשית, הם נתלבשו בי"ס דאצילות. וזה הבחי' נקרא עתיק יומין, שהם ז' ימים, העתיקן מן מלכות דא"ק, והז"ת נחלקים לי"ס, כי ראשונה כלולה מג', ע"ד היכל ק"ק שכולל ג'.