תוכן

טו) ואמנם כשאותה ההכאה של האורות כנ״ל, חוזרין לאחור עד רישא דרחל כנ״ל, אז לוקחת הארה ג״כ מן המוחין דיעקב, ומוליך עמו הארה ממשית אל דור המדבר באחוריו, (ואינה נגמרת עד אחר הכאה קוצא דשערי) ואז נגמרים ונעשין קשר של תפילין, ואז כתוב עליה, ויעקב איש תם כנ״ל. באופן שאין דור המדבר נגמרת, עד אחר הכאת קוצא דשערי דז״א. ואל תתמה, איך היא יותר קרובה אל ז״א, ויעקב מרוחק מן ז״א. כי הנה היא עומדת שם באחור יעקב טפלה אליו, ולוקח הארותיה מצד אחוריו של יעקב, בסוד אור החוזר, ועושה אותה בסוד קשר של תפילין כנ״ל, ואין זו מעלה אלא גירעון.