תוכן

י) ואמנם ענין יציאת פרצוף של דור המדבר, אין כאן מקומו, אלא שאנו בארנו ענין כוונת תפילין של יעקב, והקשר שלהם. ותפלה ש״י, שהיא רחל אשת ישראל, וקשר שלה, ע״ש כי שם נתבאר באורך. אך הענין בתכלית הקיצור הוא זה, כי הנה אחורי רישא דז״א, יש חד קוצא דשערי, ונמשך דרך האחור, ומסתיים עד החזה. כנגדו מן האחור הנ״ל, ושם הוא מכה בגופא דז״א עצמו באחוריו מב׳ הצדדין, ונכנס הארה זו בתוכו, בכח ההכאה, ובוקעת ויוצאת מגופא דז״א דרך פנים שלו, ומשם מכה באחורי רישא דיעקב, ונמשכת עד מצחו ופניו, ושם נעשין בחינת תפילין ש״ר של יעקב. ומכח ההכאה גדולה, חזר האור לאחוריו, ומוציא קשר תפלה ש״ר של יעקב הנ״ל, והוא נקרא בחי׳ דור המדבר, כי כן לאה היא סוד קשר תפילין ש״ר של תפילין דז״א. ואחר כך עוד חוזר האור לאחור, ונכנסת תוך גופא דז״א, ויוצא ממנו דרך האחור, ושם יוצא עד מצח הפנים של רחל נוקבא דז״א, ונעשה שם בחי׳ תפילין ש״ר רחל, הנקרא תפלה ש״י דז״א. והבן זה, כי בערך רחל נקרא תש״ר. ובערך ז״א, נקרא תש״י, כי היא ניתנת בזרוע שמאלי, כנזכר אצלינו בביאור כוונת תפילין ש״י.