תוכן

ה) גם רמז באומרו מ״ה הי״א, אל מה שנתבאר אצלינו, כי ז״א הוא הוי״ה במילוי אלפי״ן, שהוא גימטריא מ״ה. והנה יש בו ב״פ מ״ה, א׳ מהחזה ולמעלה, שיש בם מ״ה א׳, כדי להוציא את לאה מאחוריו. ויש לו מ״ה ב׳, להוציא את רחל, מהחזה שבו ולמטה. נמצא, כי לאה יוצאת מבחי׳ שם מ״ה גמור, כמו שיש אל רחל שם מ״ה אחר, א״כ כיון שהם שוין בענין זה של מ"ה, איך נשתנו בענין היא הנ״ל, שאין בה רק ט״ז אורות, כמנין הי״א, משא״כ ברחל כנ״ל. וז״ס ומדת ימי מה היא, שמאחר שהיא מ״ה, למה היתה הי"א. עוד יש שאלות אחרות רמוזים בזה הפסוק בענין לאה ורחל, ושכחתים.