תוכן

ד) ואם תשאל, א״כ, מאחר שסוף האור הזה לצאת אח״כ בסוד או״מ, לפי שלא היה יכול הכתר לסובלו בתוכו כולו, א״כ מה טעם נכנס בתחלה. והיה לו לישאר בסוד המקיף כמו הראשון שלא נכנס כלל. והתשובה הוא, כי אחר שכוונת המאציל היה לשיהיה בחי׳ ב׳ מקיפין. א׳ בסוד מקיף לכל אצילות כולו אור ישר בבחי׳ יחידה. ומקיף א׳ לכתר בבחי׳ אור חוזר סוד חיה שנכנס בפנים ואח״כ מבחוץ, וכבר נודע בדרוש א״ק, כי בכל הפרצופים שמטבור ולמטה דא״ק, א״א להיות רק ב׳ מקיפים לבד, לכן היה מוכרח תחלה לכנוס בבחי׳ או״פ. לפי שאם בתחלה היה נשאר בחוץ ולא היה נכנס, הנה היה אורו גדול מאד. והיה מתפשט גם הוא עד סוף האצילות כולו, כמו שעשה מקיף הראשון, ועתה, אשר נכנס בפנים ונתפשט ממעלה למטה, ואח״כ חוזר להתפשט ולעלות ממטה למעלה, ואחר כך חוזר ומתפשט מלמעלה למטה מבחוץ בסוד אור מקיף, נמצא שעי״כ נתמעט אורו, ואינו מקיף רק אל הכתר לבדו.