תוכן

יח) והנה בהיות הוי״ה פשוטה, א״א להתחלק בשוה, ומוכרח הוא שיאנה א׳ את חבירו, לפי שמספר הוי״ה הפשוטה, גימטריא כ״ו, וא״א לחלקה לג׳ חלקים שוין, שאם תחלק לט' ט׳ יחסר א׳. ואם תחלק לח׳ ח', יותיר ב'. ובהכרח שיאנה אחד את חבירו, כי לפעמים שליש העליון שהוא מוכר, מאנה לב״ש לתחתון, שלוקח ט' בשליש שלו, ונשארו י״ז למטה, בב״ש. ולפעמים התחתון מאנה לעליון, שלוקח י״ח בב״ש שלו, ונשארו ח' לבד לשליש עליון. ואלו הם ב׳ מיני אונאה, או המוכר ללוקח, או הלוקח למוכר. ולהיות החלקים שוין, צריך שיהיה ח׳ חלקים וב׳ שלישי מן אות א', וי״ז אותיות ושליש אות למטה, ואז היה הכל בשוה. אלא שא״א לחלק האות בעצמו לשלישים, וע״כ מוכרח הוא להיות אונאה בדבר הנ״ל.