תוכן

יז) לכן נבאר עתה בחינת אונאה, שהוא בחסד הנוגע אל הת״ת של ז״א, בבחינת היותה הוי״ה פשוטה בלתי מילוי, כמבואר אצלינו בכמה מיני מדרגות, שיש בשמות, כנ״ל בדרוש רפ״ח ניצוצין. ותחלה נבאר, מי הוא מוכר, ומי הוא הקונה. והנה השליש העליון למעלה מהחזה, הוא המוכר. וב״ש התחתונים, הם בחי׳ הלוקח. כי התחתון מקבל את החסד, ולוקח מן העליון. כי כן דרך התפשטות, מלמעלה למטה כנודע. ולפעמים התחתון לוקח יותר משיעורו, ומאנה את העליון. ולפעמים להיפך, ושניהן דינן שוה.