תוכן

ט) הבחי׳ ב׳, הוא נקרא מנין, והוא כי מצד הגבורה שבז״א, אשר גם בה מתפשט חסד אחד, מן הה״ח. והנה מצד החסד הזה המתפשט בגבורה דז״א, יהיה כל הה״ח, כ״א ואחד, בחי׳ גבורה שהוא גימטריא רי״ו. והענין, כי הנה נתבאר, שכל חסד מהם הוי״ה דע״ב דיודי״ן. ונודע איך מינה תליין ע״ב שמהן, כל חד וחד מתלת אתוון, ובין כולהו הויין רי״ו. כנזכר בהקדמת תיקונים דף ה', לכך נקרא מנין, לשון מספר, כי נספר מנין אותיותיהן, ויהיה גימטריא רי״ו גבורה.