תוכן

ה) וכבר נת״ל, כי אלו המוחין של ז״א הנ״ל, נתלבשו תחלה בתוך נה״י של התבונה. ואחר כך נתלבשו כולם יחד, ונתפשטו תוך ז"א. וזה ענינו: כי נתבאר באדרא האזינו דרצ"ה, דאבא טמיר וגניז יתיר מאמא. וע״כ גם הנה״י דאבא, נתלבשו תוך נה״י דתבונה, באופן זה, כי מוח של חכמה דז״א, שנמשך מן אבא, נתלבש בנצח של אבא. ומוח של בינה דז״א, שנמשך מן אבא, נתלבש תוך הוד של אבא. והמוח של הדעת דזעיר אנפין, שנמשך לו מדעת דאבא, והוא כלול מן ה״ח, מבחינת מוח חכמה דאבא. וה״ג ממוח בינה דאבא. והנה דעת הזה, הוא שנתלבש תוך יסוד דאבא.