תוכן

ה) ודע, כי עיקר הז"א, הוא בחי' ו"ק לבד. בבחי' כללות כל עולם אצילות, בהיותו כל עולם האצילות מצויר בבחי' פרצוף אחד בלבד. ואמנם בבחי' פרטות עצמו, הוא פרצוף שלם, כולל כל י"ס שבו, וא"כ מוכרח הוא, שמלבד היות לו ו"ק הנ"ל, עוד יש לו בחי' ג"ר שבו, וענין זה הוא לעולם, ר"ל בג' זמנים שיש אל ז"א, הנקרא עיבור, ויניקה, ומוחין, ר"ל דגדלות שבו. כי אע"פ שאנו קורין ומכנים (אותו) בחי' מוחין אל זמן הגדלות, אינו סבה דבעיבור ויניקה אין לו מוחין, כי מוכרח הוא שיהיה תמיד כולל י"ס שבו, אשר מכללן הם ג"ר, שהם נקרא מוחין .