תוכן
ד) והנה פשוט הוא, שג' בחי' אלו, אין זמן תקונם שוה, כי הכלים צריכין זמן רב להתתקן. והניצוצין פחות מהם. והאורות זמן מועט מכולם. וזה פרטם, כי
האורות אינן עומדים בסוד העיבור, רק ז' חדשים, ואח"כ נגמרו להתתקן. והניצוצין נגמרים אחר ט' חדשים. והכלים נגמרים, אחר י"ב חדשים. ולכן תמצא ג' עיבורים שיש בעולם: זמן ז', וט', וי"ב. כנזכר בגמרא, בהאי עובדא דאשתהי תריסר ירחי שתא, ואכשריה רבה תוספאה.
והענין, כי האמת שאין האורות נגמרים להתתקן עד גמר זמן ז' חדשים, אבל הם מתחילין להתתקן מתחלה הז' קצת, עד שנגמרים בסוף הז', כי בחודש ראשון נתקן קצתם, ואז נכנס מה שנתתקן בתוך הכלים. ובחדש שני שנתקנו בחי' אורות יותר, ונכנסו בכלים, עד שבכללות ז' חדשים, נגמרו כל האורות להתתקן, ולכנוס תוך הכלים.
