תוכן

ט) וא"ת, למה בז"א, כשייצאין תחלה הגבורות, מתוך יסוד בינה, ויורדין ברגע עד היסוד דז"א. ובכאן, דם עולין כנ"ל. וי"ל, כי הז"א נפרד מן הנוקבא, בפרצופים חלוקים, והז"א נתקן ע"י החסדים, והנוקבא ע"י הגבורות, ולכן הם מוכרחים הגבורות לירד ליסוד דז"א, שהוא מכוון כנגד הדעת של הנוקבא, כדי שדרך שם יתפשטו אל הנוקבא, להגדילה ולתקנה. אבל א"א, הזכר והנוקבא שבו, הנה הם מחוברים בפרצוף א', זה בקו ימין, וזה בקו שמאל. ולכן הגבורות שבו, מתחברים אל החסדים, אלו מבפנים, ואלו מבחוץ כנ"ל.