תוכן

ו) ולכן הוצרך בחי' עיבור זה, להשתהות ולהתאחר שיעור י"ב חודש, כנזכר בתיקונים במאמר הנקרא קו המדה, והטעם הוא, כדי להתתקן כל אצילות, שהם י"ב בחי': עתיק ונוקבא. א"א ונוקבא. ואו"א עלאין. ויש"ס ותבונה. וזו"נ. ויעקב ולאה. אלו הם י"ב פרצופים שלימים, לכן הוצרך זמן העיבור זה. להשתהות יב"ח. ושכחתי מה שנאמר מפי מורי זלה"ה, אם היב"ח העיבור היה בזווג ראשון העליון, (נ"א הראשון של העליון) שהוא לצורך עתיק לבדו כנ"ל, או אם נאמר כי עתיק נגמר בחודש א', ונוקבא בחודש ב', וא"א בחודש ג', כו', אמנם פי' הראשון נראה עיקר. שהיב"ח הם לצורך עתיק לבד, כי הרי נתבאר אצלינו, כי בזווג או"א לצורך תיקון זו"נ, היו ג' עיבורים: או די"ב חדשים, וא' דט' חדשים, וא' דז' חדשים.