תוכן

ז) והנה כשירדו ה"ח וה"ג מרישא דאו"א עלאין עד למטה בגופא, (בין התרין כתפין) בהכרח הוא, שגרם חסרון האור, אע"פ שלא חזרו לגמרי אב"א. והנה ענין (נ"א עדיין) חסרון הזה, הוא חסרון הסתכלות עיני או"א זה בזה. וכאשר מלך מלך הב', שהוא חסד, המשיך הה"ח שיתפשטו בגופא דאבא, כנודע. וכשמת, ירד הוא בבריאה, והה' אורות ירדו בגבורה, במלך הג', ואז נפלו האחוריים דאבא, הנעשין ע"י התפשטות ה"ח כנ"ל, ועתה נפלו כולם, והחסדים ירדו ביסוד דאבא, ואז אבא החזיר אחוריו אל פני הבינה, אשר בחי' זו נקרא אחור בפנים, כי פני הבינה נוכח אחורי החכמה עומדין.