תוכן

ו) ולכן הונחו זו״ן אב״א, דבוקים יחד, אחד באחד יגשו, ורוח החיצונים לא יעבור ביניהן, ולא יעבור זר בתוכם כלל להיותן מדובקים ומחוברין יחד ממש, עד שצריך אחר כך נסירה ממש, כמארז״ל ע״פ ויבן ה׳ אלהים את הצלע. ונשארו פני ז״א ופני רחל מגולים, כי אין שם אחיזת החיצונים כלל. ואחר אשר נתבסמו ונמתקו ע״י הנסירה אלו האחוריים שלהם, אז חוזרין זו"ן פב״פ, אחר שננסרו, כי כבר אין כח בחיצונים להתאחז אפילו באחוריים.