תוכן

א) (ענין ש״ע נהורין שיש באנפין דנוקבא דזעיר אנפין) דע, שד' בחי' נמשכות אל המלכות: וכן הוא (נ״א האחר הוא ב״ן) שמן הנפש שלה, שנתן היסוד של הזכר בה,כדי שתכל לעורר מ"נ בעת הזווג כי ע"י הנפש הזו היא נעשית כלי. והב' הוא רוח. והג', הוא נשמה, שנותן בה. והם: שם מ"ה, ושם ס"ג. והד', היא מ"ש ב' תרומה, בריה דרב ספרא, ע"פ אור זרוע לצדיק, שהנה נשמות הצדיקים, הם עצמם מזדווגים עם המלכות, והם העושין נשמות. כמ"ש, ואת הנפש אשר עשו בחרן. והנה רוב הזווגים, הנעשין בזמן הגלות, הם באופן זה.