חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות יב

תוכן

יב) ואח"כ חזרו להזדווג ע"ב הכולל, עם טעמים דס"ג [הכולל] בסוד פנימיות, וכל שאר הבחי' טפלים להם, ואז הולידו הזכר, והוא שם מ"ה ואז נתחברו מ"ה וב"ן. ונעשה משניהן עולם אצילות, באופן זה: כי עתיק, לוקח ה' ראשונות, מטעמים דב"ן, וג"ר, מנקודות דב"ן, וד"ר, מתגין דב"ן, וכתרים של אותיות דב"ן. וא"א, לקח ה' אחרונות דטעמים דב"ן. ואבא, לקח ז"ת דנקודות דב"ן. ואמא, ז"ת דתגין דב"ן. וז"א ו"ת (ו"ת שהם אותיות דב"ן) (נ"א ז"ת) דאותיות דב"ן, ונוקבא, עשירית אותיות דב"ן (נ"א העשירי דאותיות) ואמנם משם מ"ה, לקח עתיק טעמים דמ"ה. וא"א, נקודות דמ"ה. ואו"א, לקחו תגין דמ"ה. וז"א, ו"ת אותיות דמ"ה. ונוקבא עשירית אותיות דמ"ה.