תוכן

י) ואומר הרב, שענין זה נוהג בכל המדרגות כולם אשר חיצוניות דכל מדרגה יורדת לפנימית של מדרגה שניה לה ונעשית שם לפנימית וכו', עד סוף כל המדרגות עכ״ל. והנה נתבארו לך עד כה ענינים רבים בפנימיות וחיצוניות וצריך שתזכור אותם כי מכל ענין מסתעפין הארות רבות. אמנם עתה כדי לבאר לך דברי הרב במקום הזה מוכרח אנכי לגלות לך סוד עמוק וסתום בענין הפנימיות והחיצוניות ותיקון הפרסאות ומיעוט הירח.
ונקדים דברי הרב כאן שבסיום הדרוש וז״ל: ששה היכלות דבריאה הם ו׳ דרגין, והיכל ז׳ העליון כולל ד׳ מוחין כחב"ד והם ד׳ רגלים, ובאלו ד׳ עליונות יש ד׳ מוחין בבחי׳ אורות ונשמת הבריאה והם נאצלות מי״ס דמלכות, שבכל שיעורו הוא ד׳ תחתוניות דז״א לבד וכו׳ עכ״ל. וכבר ידעת אשר מכח עליית המ״ן לנקבי עינים נחלקה כל מדרגה לב׳ בחי׳ שהם פו״ח, בסוד מעינים ולמעלה ואח״פ שמעינים ולמטה, והוא משום שאח״׳פ יצאו לבר מרישא ונעשו להתפשטות המלכות שנתעלה למעלה מהם, וגם נתבאר לך סוד הפרסא דאלכסונא כנ״ל ע״ש. והנה ידעת שכל זה נעשה מסיבת ירידת גופא דס״ג לנה״י דא״ק שממטה לטבורו, שהוא השורש והמקור לכל אלו התיקונים. ובכל המתבאר בענינים אלו תדע שענין פרסא זו ממש נתקנה בכלהו מדרגות דראש תוך סוף דכלהו הפרצופין.
וכבר ידעת שסוד הפרסא כלולה מפנימיות וחיצוניות יחדיו, דע״כ מצבה בעקימו באלכסונא דהיינו השורש דמיין נוקבין, כי ע״כ היה מקום הזווג במסך שבכלי מלכות שה״ס בחי״ד מד׳ הבחי׳ הנודעות בע״ס דאור ישר, אמנם מתוך שנה״י דס״ג ירדו ונתחברו בנה״י דא״ק שלמטה מטבור הרי נתחברו בזה ב׳ הבחי׳ יחד, דהיינו בחי״ב שה״ס ס״ג ובחי״ד שה״ס מ״ה וב״ן דלמטה מטבור דא״ק, שנעשו בזה ד׳ בחי׳: ב׳ בחי׳ פו״ח בראש וב' בחי׳ פו״ח בגוף, שבחי״ב היא פנימיות ונק' מי, כמ"ש בכ"מ בזוהר וכהאר״י ובחי״ד היא חיצוניות ונק' נוקבא כנודע. וע״כ יש כאן ב׳ בחי׳ פנימיות דהיינו ב' פעמים מי שנק׳ מיין וב׳ בחי׳ חיצוניות דהיינו ב׳ נוקבות שנק׳ נוקבין כמ״ש לעיל בענף ט׳ עש״ה.
גם נתבאר שמתוך שבחי״ב שנק׳ בינה היא עצמות החכמה, ע״כ עלו בינה וזו״ן בסוד מ״ן לנקבי עינים, שז״ס דאבא תיקן את עצמו כעין דו״נ. ונמצא שנתעלה מקום הזווג דכל מדרגה ממקום המלכות של המדרגה למקום החכמה שבמדרגה ההיא ונתקנה החכמה בדו״נ ובשם או״א, ובזה נחלקה כל מדרגה ומדרגה לראש וגוף, אשר כתר ואו״א ה״ס ראש. ובינה וזו״ן ה״ס גוף, כי הם התפשטות הנוקבא שבאבא, וכל התפשטות או״ח ממעלה למטה ה״ס גוף כנ״ל. גם ידעת שראש תוך סוף דכל פרצוף הנק׳ חב״ד חג״ת נה״י, יש בכל אחד מהם ע״ס שלימות, אשר השורשים שבע״ס ההם נמצאים בראש המדרגה שאינם נחשבים עוד לכלים. והכלים דבחי׳ ראש הם שנתגלו בתוך, דהיינו מפה עד הטבור שנק׳ מדרגות חג״ת, ובהם נמצאים התפשטות ט״ס ראשונות דמלכות של ראש, אמנם לפי עצמם יש בהם ע״ס שלימות. ומטבור דגופא ולמטה מתפשט הסוף, כי המלכות דמלכות שנקראת טבור יש לה כח להתפשט באותה הכמות שהלבישה את ע״ס דראש בקומתן ממש כמ״ש בע״ח שער כ״ח פרק ב' דכל שיש בחג״ת נמצא ג״כ בנה״י עש״ה והיינו מטעם הנ״ל. ולפיכך תדע אשר גם בנה״י דכל מדרגה נמצאות ג״כ ע״ס, והטעם שנקראו נה״י או חג"ת או חב״ד, כבר נתבאר לך לעיל שהוא רק על הבחן ג׳ הקוין, אשר ג׳ הקוין: ימין שמאל אמצע שבסוף נק' נה״י, וג' הקוין שבע״ס דתוך נקי חג״ת, וג' הקוין דע״ס דראש נק' חב״ד, אמנם יש בכל אחד ואחד מרת״ס אלו ע״ס שלימות.
ובזה יתבאר לנו סדר דעליית מ"ן ברת״ס דכל מדרגה, אשר בינה וזו"ן דע״ס דנה״י עלו למ"ן לכתר וחכמה דע״ס ההם, והיינו ממש ע״ד שנתבאר לך במציעות מעוהי דא״ק, בכל הפרטים המתבארים שם, גם נעשה שם תיקון הפרסא בסוד רקיע המבדיל בין מים למים. והפרסה נתקנה מתחת כלי החכמה דע״ס דנה״י, באופן שכתר וחכמה הם ממעל הפרסא בסוד ראש וג״ר דנה״י, כי החכמה נתקנה בדו״נ בסוד או״א עילאין. א״כ יש שם ג׳ ראשונות דע״ס דנה״י שנעשו עתה לע״ס דראש המדרגה הזו שנק׳ נה״י, ובינה וזו"ן שנשארו למטה מפרסא יצאו מבחי׳ ראש ונעשו לבחי׳ לבר מרישא דהיינו בחי׳ גוף דנה״י. והיינו ממש ע״ד שביארנו באח״פ דראש דס״ג דא״ק בכל הפרטים שיצאו מכלל ראש דכללות הפרצוף. ואלו יצאו מכלל ראש הפרטי דע״ס דסוף הפרצוף.
ותדע שסוד הרקיע המבדיל בין ג"ר דנה״י וגופא דנה״׳י, הוא הנק׳ עטרת יסוד. וטעם שם זה שהוא מלשון כתר כמ״ש בע״ח שער ל״ד פרק ב׳ וז"ל: כתר ועטרה הכל הבנה אחת כי עטרה לשון סובב כמו עוטרים את דוד ואנשיו וכתר מלשון רשע מכתיר את הצדיק עש״ה. ובסוד מלכות דעליון דהוי כתר לתחתון נק׳ עטרה. ובזה תבין, שמעטרת יסוד ולמעלה עד הטבור ה"ס ג"ר וראש דפרצוף נה״י בסוד מנקבי עינים ולמעלה, ומעטרת יסוד ולמטה עד סיום רגלין ה"ס גוף וו״ק דפרצוף נה״י. וז״ס דהעטרה נמצאת ממש בדמות הפרסא שבגוי מעוהי דבר נש דהיינו בעקימו ובאלכסונא, והוא מאותו הטעם שבארנו לעיל בפרסא שבגוי מעוהי עש״ה ותבין.
ועד״ז נעשו ב׳ בחי׳ ג״ר וו״ק בפרצוף חג״ת, אשר בינה וזו״ן דע״ס דחג"ת עלו למ״ן לחכמה דע״ס דחג״ת בסוד אבא תיקן את עצמו כעין דו״ן, והופרסה מתחתיו פרסא ורקיע המבדיל וכו', ושם מפרסא ולמעלה יצאו ע"ס דראש ונק' יחד בשם ג"ר, דהיינו: כתר, וחכמה, שנתקנה לאו"א, ובינה וזו"ן שנשארו מפרסא ולמטה המה יצאו לבר מרישא בסוד התפשטות המלכות של ראש, שז״ס אבא הוציא את אימא לחוץ, כמ"ש לעיל באריכות.
ועד״ז נעשו ב׳ בחי׳ ג"ר וו״ק בפרצוף חב"ד, דהיינו בראש הכללי דהמדרגה, אשר בינה וזו"ן עלו למ״ן לחכמה דע״ס דחב״ד ואבא התתקן את עצמו כעין דו"נ בסוד או"א. ויצאו ע״ס של ראש מאימא עילאה ולמעלה ונקרא ג״ר דחב״ד, ומתחתיהם הופרסה פרסא ונקראת בזוהר עקימו דאודנין, והוא משום שהקרום הזה עומד באלכסון כמו הפרסא שבגוי מעוהי ומאותו הטעם שביארנו שם. והנה נתבאר לך שלש הפרסאות שנתקנו בכל מדרגה ומדרגה בג׳ הבחי׳: ראש תוך סוף שלה, ואשר מכח זה נחלקו ממש לשש בחי׳ כי כל אחד הותקן בפרסא באמצעיתא, שמפרסא ולמעלה ה״ס ג"ר שנק׳ מים עליונים זכרים, ומפרסא ולמטה ה״ס ו״ק שנק׳ מים תחתונים נקבות וזכור זה.