תוכן

ח) ואלו ג׳ הפרצופין היוצאים בע״ס דראש דהויה דס״ג הכולל, תדע שהמה נבחנים ע״פ ג׳ הבחי׳: אזן חוטם פה שבראשו של הע״ב הכולל, והוא ע״פ סדר הלבשתם את אח״פ אלו. ונבחן פרצוף הכתר דס״ג הכולל שהוא מתחיל מאזן דע״ב הכולל, כלומר מתחת העינים דע״ב הכולל ומסתיים בשבולת הזקן, ונבחן פרצוף החכמה שה״ס או״א עילאין, שמתחיל מחוטם דע״ב הכולל ומסתיים בחזה דא״ק. ופרצוף הבינה דהיינו ישסו״ת, מתחילים מפה דא״ק ומסתיימים בטבור דא״ק.
וטעם הדברים הוא, כי אפי׳ הכתר דס״ג הכולל אינו יכול להגביה את עצמו לבחי׳ נקבי עינים ולמעלה דע"ב הכולל, משום דהמלכות שבנקבי העינים שם סוד הפה דראש ע״ב. ונודע דכל עיקרו של פרצוף ס"ג הכולל ה״ס התפ״ב דפה דראש הע״ב, אלא משום שנתעלה מקום הזווג לנקבי עינים ע״כ ס״׳ג הכולל מתחיל תיכף מתחתיהם, שה״ס אזן דע״ב, דהיינו בינה דע״ס דע״ב הכולל. וכבר ידעת שפרצוף הכתר הזה כולל גלגלתא ועינים, שה״ס כתר וחכמה דע״ס דראש ס״ג הכולל, וע״כ נבחנים לבחי׳ ע״ב וכתר דס״ג הכולל. ונודע שפרצוף הע״ב אינו נמשך עד סיום רגלין דפרצוף הפנימי אלא רק עד למעלה מטבור. ונתבאר לעיל אשר פרצוף הכללי הזה שנק׳ ס״ג הכולל, כבר נתעלה מסיום רגלין למעלה מטבור, ונמצא מכח זה אשר ע״ב דס״ג הכולל, דהיינו פרצוף הכתר נתעלה למעלה מפה, וז״ס שנפסק בשבולת הזקן ועי' לעיל שהארכנו בענין.
והנה נתבאר שהכתר מתחיל מאזן ונסתיים בשבולת הזקן. ובזה תבין מ״ש הרב בע״ח שער ד' פ״ג שאזן בגי׳ נ"ח, דהיינו יוד הי ואו דס״ג וחסרה מה׳ תתאה, והוא משום שאור הכתר דס״ג שה״ס יוד דהויה דס״ג הכולל, אינו מאיר אלא בראש ונפסק בשבולת הזקן שה״ס הגוף דס״ג, דהיינו התפשטות המלכות וה״ת, כמ״ש לעיל דכל גוף אינו רק התפשטות מלכות עש״ה. נמצא שאור האוזן אינו מגיע לבחי׳ ה׳ אחרונה, אשר זה מרמז לנו הרב שם, שאזן בגי׳ נ״ח וחסרה ה׳ אחרונה. כלומר, שאינה מתפשטת אל הגוף.
ופרצוף החכמה שה״ס או״א, שהם היו בבחי׳ ה׳ ראשונה דהויה הכוללת דס״ג, ואחר שנחלקה הבינה לשתים נתחברו לחכמה כנ״ל עש״ה. ומתוך שהמה בחי׳ התפשטות המלכות דפרצוף הכתר כבר יצאו מבחי׳ ראש ונחשבים לתוך, שז״ס חג״ת שמפה עד הטבור כנ״ל באריכות. ולפיכך נבחן שמתחיל מחוטם שה״ס ז״א שבראש הכולל ומסתיים בחזה, דעד שם הוא בחי׳ ז״א בסוד ט״ר דגופא וחג״ת, ומחזה עד הטבור הוא בחי׳ התפשטות אור הנקבה לבדה שנק׳ נה״י.
ופרצוף הבינה שה״ס ישסו״ת שהם בעיקר קבלו להויה דס״ג, והמה בחי׳ אח״פ המתפשטים ממלכות דראש דאו״א עילאין, ע״כ מתחילים מתחת החוטם דהיינו בבחי׳ פה, אלא מבחי׳ פה ולמעלה. ומתוך שהפה הוא בחי׳ מלכות של ראש של הע״ב הכולל ע״כ נמשכים עד הטבור, והבן כי אכהמ״ל יותר. ומפה ולמטה ה״ס התפשטות המלכות דכללות הראש דס״ג הכולל, וע״כ מקובצים במקום הפה כל ג׳ הפרצופין, כח"ב דראש דס״ג הכולל. אמנם פרצוף הכתר המסתיים שם, נבחנת הנקודה דסיומא בשם שבולת הזקן. אמנם פרצוף החכמה נמשך עוד בגופא עד החזה ונמצא מתלבש בגופא דראש הג', אשר גופא דראש הג' נמשך עד הטבור. ויתבאר עוד בע״ה במקומו.
דע שבכל מקום שתמצא בחי׳ של ה׳ ראשונה דהויה, אתה מוכרח להבחין בה כל אלו הבחי׳ שבארנו עד כה, באופן שמתחילה אתה צריך להקדים לה בחי׳ ב׳ פרצופין גלגלתא וע״ב הכלולים ביוד דהויה זו, כי אז יש לך בחי׳ רת״ס בשלימות מצד היוד דאותה ההויה, ואח"כ תוכל להבין את הרת״ס דה׳ ראשונה דאותה הויה, אשר פרצוף הכתר שלה מתחיל מבחי׳ האוזן דראש הע״ב עד השבולת ופרצוף או״א מתחיל מהחוטם עד החזה ופרצוף ישסו״ת מפה עד הטבור וכו׳ בכל מה שביארנו לעיל, ואז תבין ה׳ הראשונה. וזה נוהג בכל הפרטיות דהויות שבאבי״ע, ואחר הבנת ה׳ הראשונה אפשר להבין אחריה גם ו״ה דאותה הויה, הנמשכים בעיקר בדרכים של ה״ר להיותה ביחוד בחי׳ הראש של ו״ה דהיינו זו״ן.