תוכן

כא) ובזה מתבאר מה שהקשינו לעיל באות י״ז, על ענין הביטול דאחורי נה״י דכתר ואחורי חג״ת נה״י דאו״א. ועמדנו שם מהנודע שאין הסתלקות נוהג בראש זולת בגופין ע״ש, ובאמור תבין היטב כי או״א אינם בחי׳ ראש ממש, אלא בחי׳ חג״ת וראש דגופא, להיותם בחי׳ אח״פ שיצאו לבר מרישא כנ״ל, ולפיכך גם בהם נוהג הסתלקות.
ועתה מצאנו ביאור בג׳ החלוקות דשביה״כ: כי הכתר להיותו סוד ראש, לפיכך אין ענין הסתלקות האורות נוהג בו, וזה אמרו אבל הכתר כיון שלוקח אור אזן ממש, כלומר שה״ס ראש ממש ונקודה א׳ שמעינים ולמעלה, וע״כ לא נשבר אפי׳ האחורים של כלים דידיה וזה אמרו כי הכתר נתקיים כולו, משא״כ או״א שהם בחי׳ אח״פ דראש שכבר נחשב לבחי׳ גופא וחג״ת, ע״כ אומר שנתבטלו ונפלו האחורים שלהם, אמנם הפנים שלהם נתקיים והיינו האורות שהיו בהם מטרם ביאת אור דנה״י דא״ק, זהו נתקיים, והוא משום שבחיצוניות נחשבים לראש גמור, כי אח״פ ודאי כלים דראש המה כנ״ל, ומיחס זה נמצאים האורות שמתקיימים בהם כאמור. אמנם ז״ת שהם בחי׳ גופא אפי׳ מיחס החיצוניות וגם כי אין בהם שום אור זולת אור החדש מנה״י דא״ק, ע״כ נשברו פו״א. וצריך שתזכור כאן בכל הדרושים של שביה״כ, שהם ענין אחד עם הסתלקות האורות של התפשטות א׳ דעקודים. כמו שרמז לנו הרב לעיל בענף ז', וכמו שנתבאר בפנים מסבירות לעיל בענף ט׳ אות ב׳ עש״ה כי תצטרך לזה בכל ההמשך של ענין שביה״כ.