תוכן

יח) והנה בע"ח שער ח' פ״ד כתב הרב שיש הפרש בין עקודים לנקודים בסדר אצילותם וז״ל: כי בעקודים תחלה יצאו האורות ואח״כ נעשו הכלים, אבל בנקודים יצאו תחילה יוד כלים זה למטה מזה, ונעשה ע״י הסתכלות עינים בג׳ אורות של אח״פ לכן אחר שיצאו יוד כלים והונחו במקומם זה תחת זה כל אחד לבדו, אז יצא האור אח״כ וכו׳ עש״ה. פירוש, כי כבר ידעת אשר ג׳ אורות שמשו בנקודים: אור דישסו״ת שיצא דרך עינים ואור דהסתכלות עינים באח״פ ואור דנה״י דא״ק כמ״ש לעיל ע״ש. אשר מאור דהסתכלות עינים באח״פ יצאו הכלים דנקודים מצד שורש הא׳, דע״כ יצאו בראש ותוך וסוף בשלימות, אמנם מאור דנקבי עינים הגם שממנו נמשכים עיקר הכלים דנקודים כמ״ש הרב, כי כל ענין עשרה כלים ושיתוף מדה״ד ברחמים באו מנקבי עינים כנודע, אמנם המה חסרי הסוף כמפורש לעיל באות ב' ע״ש. ולפיכך להשלמת אור הג׳ צריכים, שה״ס הסתכלות עינים באח״פ, כלומר בבחי׳ רת״׳ס דשורש הא׳ שמתחבר ומתערב עם אור דנקבי עינים המכונה אור הא׳ והכלים נשלמים מבין שניהם. אמנם הראש שה״ס הכתר והתוך שה״ס חו״ב ואח״פ, שבהם נתחבר אור הא׳ דנקבי עינים הנמשכים לרו״ת כאמור, נמצא שיש בהם בחי׳ השיתוף דמידת הרחמים בדין ויש בהם תיקון קוין. משא״כ הסוף, כלומר אלו שהם מתחת אח״פ דהיינו ז״ת דנקודים, בהם לא יכול להתחבר אור הא׳ דנקבי עינים כי אינו נמשך זולת לראש ותוך בלבד, דהיינו לגלגלתא ועינים שה״ס הראש ולאח״פ שה״ס התוך, אמנם למטה מפה כבר אינו נמשך. ולפיכך יצאו הז״ת רק מבחי׳ האור דהסתכלות עינים באח״פ לבדו, המכונה אור הג׳ הנמשך משורש הא׳ שמטרם עליית מ"ן, שאין בו ענין השיתוף דמידת הרחמים ואין בו תיקון קוים. ונמצאים ע״כ הז״ת שמפה ולמטה שיצאו רק בבחי׳ קו אחד זה למטה מזה, משא״כ ג׳ נקודות הראשונות המחוברות באור הא׳ שבהם יש ג׳ קוים בסוד ב׳ קצוות ומכריע. ופירוש ענין הקוין עי' בפמ"א דף קפ״ב ד״ה ופירוש, וזכור זה.
והנה נתבאר בפמ"א דף קע"ז ד"ה והנה אשר עה״ס דנקודים לא יצאו בסוד האור דנקבי העינים זולת בבחי׳ העשיה שבהם שה"ס נה״י של הפרצוף, כלומר בחי׳ המ״ן שצריך להמצא באותו הפרצוף, אשר אח״כ בהגיע עליהם אור העצמות בסוד הזווג דאו״י כנודע, יהיה ראוי לצאת רת"ס דהפרצוף ע"י הזווג ההוא, כמ״ש שם באורך וע"ש היטב שהוא שורש נשגב בידיעת החכמה. וז״ס שנקראים נקודים, כי בחי׳ העשיה דכל פרצוף נק׳ בשם נקודה כמ״ש שם. באשר שנמשך מנקודה האמצעית שעליה נעשה הצמצום שלא להאיר ממנה ולמטה.
וטעם הדבר כבר נתבאר לעיל בסוד ההבחן שבין ב״ן הפנימי דהיינו הנק׳ אור דנה״י דא״ק ובין ב"ן החיצון, עש״ה. ובזה תבין דברי הרב הנ״ל, אשר בנקודים יצאו מתחילה כל הכלים ברת״ס ואח״כ הגיע אליהם האורות, כי ענין הכלים דנקודים כוללים ב׳ האורות הנ״ל, דהיינו אור דנקבי עינים ואור דהסתכלות עינים באח״פ, והגם שגם בחי׳ אור נה״י נמשכים עמהם כנ״ל, שה״ס ב״ן החיצון אורות וכלים, מ״מ כיון שהוא בחי׳ אור הנקבה שאין בהם השפעה לתחתונים, ע״כ מכונים בשם כלים. אמנם זהו הכל מה שיצא בסוד ב״ן החיצון וע״ס דנקודים, וסוד האור דגדלות שנמשך בהם הוא בא מב"ן הפנימי דהיינו מנה״י דא״ק, שע״ס דנקודים מלבישים עליו כנודע.
וזה אמרו שבנקודים יצאו מתחילה יוד כלים זה למטה מזה ע״י הסתכלות עינים באח״פ, דהיינו משורש הא׳ שמטרם עליית מ״ן, שבזה היו יוצאים ברת״ס, שגלגלתא עינים ואח״פ היו בסוד הראש ומפה ולמטה יצא הגוף בתוך וסוף דהיינו חג״ת נה״י. ומאחר שנמשכים משורש הא׳ שמטרם עליית מ״ן לפיכך הונחו זה למטה מזה, כלומר בקו אחד ולא בסדר ג׳ קוין ימין שמאל אמצע. ועמו מתחבר ג״כ אור של נקבי עינים, שכבר ביאר הרב מקודם לכן שמצדו נמשך בחי׳ תיקון קוין ועשרה כלים נבדלים לע״ס וסוד שיתוף הדין ברחמים. באופן שע״ס דראש היו מתוקנים בתיקון קוין וגם באור דנה״י הנמשך מראש הס״ג בסוד התפשטות ב׳ כאמור לעיל אמנם מפה ולמטה דהיינו בתוך וסוף הנמשך משורש הא׳ שם היו ריקנים מאור, להיות אור דעינים לא הגיע לשם אלא שנסתיים בפה כנ״ל ונמצאים הז״ת משום זה כלים בלי אור.
וזה אמרו אחר שיצאו יוד כלים והונחו זה למטה מזה במקומם כל אחד לבדו, אח״כ יצא האור וכו׳ עכ״ל. והיינו האור דנה״י דא״ק, המכונה כאן בדברי הרב בשם אור הג׳, וכנ״ל שה״ס ב״ן הפנימי שהוא תולדה דע״ב, שיש בו אור הזכר כמש״ל באורך, דע״כ כשנתלבש בפה דראש הנקודים הוציא ע״ס דנקודים מפה ולמעלה לבחי׳ ראש, ואח״כ נתפשט הפה לע״ס מינה ובה לבחי׳ גופא שה״ס ז״ת, ויתבאר עוד במקומו בארוכה בע"ה.
ולפיכך ע״ס דראש יצאו בשלימות ויכלו לקבל האור דגדלות, שהגיע להם ע״י התלבשות דעטרת יסוד א״ק. והוא משום שכבר היו מתוקנים בתיקון קוין ושיתוף מידת הרחמים וכו׳ כנ״ל, אמנם הז״ת שמפה ולמטה שהמה מבחי׳ הדין שעדיין לא נמתק במידת הרחמים ולא היה בהם רק בחי׳ קו אחד, וע״כ לא יכלו לקבל האור דגדלות להיות הרחמים והדין הפכים זה לזה, ולפיכך נשברו ומתו, כלומר שהופרשו מגבול האצילות וקבלו לבחי׳ בי״ע, כמ״ש במקומו בע״ה.