תוכן

יז) ולכאורה אנו מוצאים כאן סתירה בדברי הרב במ״ש שאחורי נה"י דכתר ואחורים דאו״א ירדו ונתבטלו, שהרי מבואר בכ"מ שבראש אינו נוהג הסתלקות אורות אלא רק בגופין, וכן אומר להדיא לעיל בענף י׳ אות י׳, וז״ל: הנה הג׳ ראשונות כבר נתבאר שכליהם לא ירדו, והנה מסוד הכלים של ג׳ נקודות אלו נעשה רישא חדא ובתוכו ג׳ מוחין, וזהו נקרא רישא דלא אתידע וכו עכ״ל, ועי׳ בפמ״ס שם. והנך מוצא שג"ר דנקודים לא היה שום ירידה בכלים שלהם, דע"כ נעשה מהם סוד ראש הא׳ דעולם התיקון שנק׳ רדל״א. גם מבואר בכ״מ שכלים דרדל"א הם מאותם הבחינות שלא שלט בהם הביטול והשבירה, כמ"ש בע״ח שער עתיק ע״ש.
והענין דכבר ביארנו לעיל באות ז׳, שיש ג׳ חלוקות במציאות הכלים ע״פ רת״ס דכללות ה׳ פרצופין עש״ה. שהראש דכל פרצוף אין בו בחי׳ כלים כלל, הן מצד שורש הא׳ והן מצד שורש הב', והתוך דכל פרצוף עד הטבור יש בו בחי׳ כלים מצד שורש הא׳ שמטרם עלית המ"ן, אמנם מצד שורש הב׳ שממנו נמשכים עיקר הכלים בבחי׳ עשרה כלים ותיקון קוים נבחן גם התוך שאין בו כלים, ורק בחי׳ הסוף דכל פרצוף דהיינו מטבורו ולמטה, שם הוכן גילוי הכלים הן מצד שורש הא׳ והן מצד שורש הב', ע"ש בטעמו ונימוקו.
אמנם נתבאר לעיל, אשר מצד שורש הב׳ נתעלה מקום הזווג בנקבי עינים, שמשם ולמעלה עד הגלגלתא יצאו ע״ס דראש, ולפיכך משם ולמטה דהיינו אזן חוטם פה דראש יצאו מבחי׳ ראש, להיותם כבר התפשטות אור המלכות של ראש העומדת בנקבי עינים וע״כ נחשבים לבחי׳ ראש דגופא, דהיינו חג״ת שמפה עד הטבור ע״ש.
וכבר ידעת אשר כח"ב דנקודים כוללים ע״ס דראש ע״פ שורש הא׳, שהם: גלגלתא עינים אזן חוטם פה, אמנם ע״פ שורש הב׳ נבחנים לשתי בחי׳ רו״ת. שגלגלתא ועינים נחשבים לראש שנק׳ כתר שנבחן לנקודה הא׳, ואזן חוטם פה נחשבים לתוך וחג״ת שנקראים חו״ב, ונבחנים לנקודה ב׳ וג' דנקודים. והנך מוצא הפרש גדול בין כתר ובין חו״ב, כי כתר הוא ראש גמור המיוחס לחלוקה א׳ הנ״ל, שאין בו כלים לא מצד שורש א׳ ולא מצד שורש ב', אמנם חו״ב שהם בחי׳ אח״פ המה נחשבים לראש רק מצד שורש הא׳, אמנם מצד שורש הב׳ כבר המה התפשטות המלכות דכתר שה״ס חג״ת ותוך דכתר, דהיינו גופא ולא ראש. ולמטה מאח״פ אלו ה״ס חלוקה ג׳ הנ״ל, שכבר נחשבים לכלים מצד ב׳ השורשים, שהרי הפה הוא בחי׳ המלכות דראש אפי׳ מצד שורש הא׳ שממנה מתפשט הגוף, וה״ס ז׳ נקודות התחתונות דנקודים.
ובזה תבין ג׳ החלוקות שבשביה״כ שמחלק כאן הרב, אשר הכתר נתקיים כולו ולא נתבטל רק אחורי נה״י, ובחו״ב נתבטלו האחורים דחג״ת נה״י, ובז״ת כולם נשברו ונתבטלו הן הכלים דפנים והן הכלים דאחורים, ע״ש. כי הנה ענין פנים ואחורים כבר נתבאר היטב בפנים מאירות דף רכ״ג ד"ה בסוד אשר כלים דפנים כלומר שאור הפנים יכול להתלבש בהם הם נמשכים מצד שורש הב', שמצדו נעשה סוד השיתוף דמדה״ר בדין בסוד עשרה כלים ותיקון קוין וכו', וכלים דאחורים נמשכין מצד שורש הא׳ שמטרם עליית מ״ן שאין שם רק כלי א׳ לכל עה״ס וקו א׳ בלבד, עש״ה. אשר ע״כ כלים דאחורים נמצאים תמיד גבוהים במדרגה אחת על כלים דפנים, באופן שכלים דחג״ת דפנים יש בתוכם חב״ד דאחורים ובכלים דנה״י דפנים יש בתוכם חג״ת דאחורים, כמ״ש שם באורך. גם נתבאר לעיל, שראש נק׳ חב״ד ותוך נק׳ חג״ת וסוף נקרא נה״י, ע״ש.