תוכן

ג) ומתחילה נבאר סוד הפרסא דאתתקן בגוי מעוהי כנגד הטבור, המובא בדברי הרב בענף זה ע״ש. והענין תבין ע״פ האמור לעיל, אשר בסבת הזווג דהסתכלות א׳ שעלה מפה אל נקבי עינים, נעשה באצילות דפרצוף זה סדר חדש דרת״ס, כי ע״ס דראש נמצאים יוצאים מנקבי עינים ולמעלה, ותוך סוף של פרצוף ההוא, דהיינו התפשטות המלכות בסוד או"ח שלה לע״ס מינה ובה עד למלכות דמלכות בסוד הסתכלות ב׳, נמצאים שיוצאים מנקבי עינים ולמטה, דהיינו שהט״ס ראשונות דגופא באים בכלים דאוזן חוטם פה, והמלכות דמלכות שהיה מקומו מטבור ולמטה, נמצאת עתה מפה של ראש ולמטה וע״י בפמ״ס בענף י״ג.
וכבר נתבאר לעיל בפמ״ס ענף י"ג אות א׳ סוד הסיום דכל הארה ופרצוף, שהוא משום שהטבור שה״ס המלכות דמלכות שעליה נעשה הסתכלות הב', אינה יכולה להשפיע למטה זולת או״ח לבד ובאותה הכמות שאו״ח שלה מלביש לע״ס דגופא ממנה ולמעלה. אמנם מאור ישר אינה יכולה להשפיע כלום, ולפיכך אין עוד זווג והסתכלות ג׳ באורות דנה״י שמטבור ולמטה, ולפיכך מסתיים שם הפרצוף דהיינו במלכות דאו״ח של האורות דנה״י אלו.
נמצינו למדים אשר האורות המתפשטים מהמסך דמלכות דהסתכלות ב׳, עושים הסיום של הפרצוף. ולפי״ז תבין, אשר אחר שנתעלה הזווג דהסתכלות א׳ לנקבי עינים, נעשה סיום חדש בכל הפרצופין, כי מאחר שע״ס דראש מסתיימות בנקבי עינים, קבלו אח״פ דראש לבחי׳ ט״ר דגופא הנק׳ חג״ת וירד הפה לבחי׳ טבורא דגופא והסתכלות ב', ונמצא שגם הפה של ראש אינו משפיע עוד אור ישר ממנו ולמטה כמו הטבור שמלפנים ואין בו זווג, ונמצא שמסתיים שם הפרצוף כמו שבארנו גבי נה״י הקודמים. נמצא שנה״י הקודמים של הפרצוף נמצאים עתה למטה מסיומו של הפרצוף, כי כבר נשלם הפרצוף למעלה מטבור כנ״ל, והמה לבר מגופא.
ותדע שזה הסיום החדש הנעשה מכח הזווג דנקבי עינים נקרא בשם פרסא. וז״ש הרב שז״ס יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, כנזכר בזוהר בראשית א׳ (אות שס״ט) אית קרומא חדא באמצעית מעוי דב״נ דאיהו פסיק מעילא לתתא, ושאיב מעילא ויהיב לתתא, ואז נשאר כל האור לעילא מהאי פרסא וכו׳ עכ״ל.
והנך מוצא מיעוט גדול בפרצופין, כי אח״פ שהיו מלפנים בחי׳ ראש שה״ס חב״ד, יצאו עתה מבחי׳ ראש ונעשו לבחי׳ תוך שה״ס חג״׳ת עד הטבור. וחג״ת שמלפנים הנמשכים מפה עד הטבור, ירדו עתה ונעשו לבחי׳ סוף וסיום, שה"ס נה״י עד אצבעות רגלים. ונה״י שמלפנים שמטבור ולמטה יצאו לגמרי מהפרצוף, להיותם מלמטה מאצבעות רגלי הפרצוף כאמור.
אמנם כל השינוי הנזכר נעשה בעיקר רק בכח האורות של הפרצוף, אמנם בבחי׳ הכלים המה נבחנים עוד כמו בשורש הא׳, כלומר שמטרם עליית המ״ן, כי ודאי שלא נפסקו הכלים דנה"י מן הפרצוף אלא שנשארו בלי אור, לפי שכבר נשלמו האורות למעלה מהטבור בסוד הפרסא שהושרש שמה כאמור. וכן סדר ההלבשה לא נשתנה כי כל תחתון מלביש גם עתה לעליון מפה של ראש ולמטה, ולא מנקבי עינים ולמטה. כי כבר ידעת שענין הלבשת עליון לתחתון מתחיל מהמקום שמשמה נאצל ויוצא, ולפי שלא נעשה שינוי בכלים, נמצא שבערך הכלים יהיה התחתון יוצא דרך פה דעליון כמו בשורש א׳, ולפיכך גם ההלבשה מתחלת מפה ולמטה כמקודם.