תוכן

ט) ולהבין זה צריך שתזכור היטב ענין ה' הבחי' שבמסך דכלי מלכות שנתבארו היטב בפתיחה אות ח' ובפמ״ס בענף ג' וד' אות ב' וח' עש"ה ואביאם כאן בקצרה, כי באמת ענין עשר הספירות מתחילות רק מנקודים ולמטה, אשר מכח ירידת ישסו״ת למטה מטבור דא״ק ועלו למ"ן ונכללה בחי״ד בכל בחי' ובחי' מד' בחי' דאו״י, הנה מכח זה נעשה כלי בכל אחד ואחד מע״ס, ואז נעשה זה המציאות של עשר הספירות אור וכלי לכל ספירה. משא״כ בעקודים ואצ״ל למעלה מעקודים, לא הי' שם אלא מציאות כלי אחד שהיא בחי״ד כמבואר בכ״מ, וא״כ איך אנו מבחינים שם בחי' ע״ס, כיון שלא יש אלא כלי אחד של מלכות. והנה זה מבואר היטב בשער עקודים ובשער מול״מ פ"א אשר הכלים נעשו מתוך הסתלקות האורות ע״ש.
וענין הסתלקות זו, נתבאר היטב בענפים הקודמים, שנמשך מסוד הזדככות המסך, שאו״מ ואו״פ בוטשים זב״ז עיין בענפים הקודמים ובפתיחה אות ח' אשר האור הפנימי והאור חוזר שה״ס או״מ, תלויים זה בזה ורדופים זה מזה מסבת היותם בכלי אחד, ועל כן הולך המסך ומזדכך מבחינה לבחינה מהתעבות שלו דבחי״ד. ומתחילה מזדכך לבחי״ג ונסתלק אז אור הכתר ונשאר בבחי' חכמה. ואח״כ מזדכך לבחי״ב, ונסתלק גם כן אור החכמה ונשאר בבחי' בינה. ואח״כ מזדכך לבחי'א, ונסתלק אור הבינה ונשאר בבחינת ז״א. ואח״כ מזדכך לבחי' השורש, כלומר שנזדכך לגמרי, ואז אין בו כח להעלות או״ח כלל ומסתלק האור לגמרי עש"ה ובענף ג' בפמ"ס. והנה מכח העליות והסתלקות הבחי' בזה אחר זה, נרשמות במסך שבכלי מלכות ה' מדרגות: כח״ב ז״א ונוקבא, שהמה נבחנים מתתא לעילא, כלומר כל שהוא עב ביותר ומסך שלו יותר חזק הריהו חשוב ביותר, כי בחי״ד דמסך מגלה או״ח הגדול מכולם שהוא עד קומת כתר. ובחי״ג שהוא יותר זך מבחי״ד, שנמצא המסך שאינו כל כך עב וחזק, ע״כ אורו יותר קטן ומעלה או״ח רק לקומת חכמה וכו'. וכמו שביאר הרב בשער מרשב״י באד״ר בד״ה ברישומי (דף ר') עש״ה.
ובזה מתבאר לנו הטעם שהטבור שהוא בחי' פנימית המסך והמ״נ נק' בשם כתר, והוא משום שהיתה בסוד ההזדככות דשורשה שאינה מעלה או״ח כלל, אשר בערך ע״ס דאו״י הנבחנות מעילא לתתא נקרא כתר, כמ"ש בפתיחה אות ח'. דהיינו שלא היתה מעלה או״ח כלל, ואפי' מבחי' א' דמסך גם כן לא היתה יכולה להעלות. והוא הטעם שו״ק דז״א חג״ת נה״י יצאו פרודות זו מזו, כי לא היה להם בחי' המסך שבכלי מלכות המעלה או״ח ומקשר אותם בקומה אחת. והבן היטב כי אם היה בחי' עביות ומסך אפילו של בחי' א' אז היתה מקשרת עכ״פ כל חג״ת נה״י אלו לפרצוף אחד קטן בקומת ז״א ואז היתה גם המלכות דבוקה עמו יחד, משא״כ עתה שאין בה עביות ומסך כלל להיותה מזוככת בסוד הכתר והשורש, א״כ אינה מעלה או״ח כלל, ונמצאות חג״ת נה״י דז״א פרודות זו מזו וגם המלכות עצמה נפרדת מכולם, שאין לה שום חיבור עמהם, והבן היטב.
ובזה תבין ההפכיות שבין ז״א לנוק', אשר בז״א חסר ג' ראשונות כח״ב, ובנוק' חסרות ט' תחתונות חו״ב זו״ן כמ"ש הרב כאן ובהנ״ל תבין זה היטב, כי מאחר שהנוק' לא קיבלה בחי' מסך מבחי' אחת שבד' הבחי', אלא היתה מזוככת בבחי' כתר שלה ע״כ לא העלתה או״ח, וממילא לא יצאו הג״ר שהם הכח״ב, וט״ת שלה לא יכלו להתפשט מטבור ולמטה, כי אינם נמשכים לפרצוף אלא בסוד זווג דהכאה כנ״ל, ומטעם זה גם לא היה ביניהם קשר של שום בחי' פרצוף כאמור.