תוכן

ב) ונקדים על כן לבאר שורש ומוצא ענין התלבשות פרצוף העליון בתחתון, ואשר כל פרצוף תחתון הוא תולדה ובן לפרצוף העליון.
והענין תבין עם מה שנתבאר בפמ״ס בהקדמת אח״פ בתחילתו, מענין סדר העלמת ע״ס דכל התפשטות א' מכל גוף דה״פ א״ק, ושבמקומו חזר ונתפשט התפשטות ב'. והסתלקות זו נוהגת דוקא בגופים של הפרצופין, משום דאו״מ ואו״פ באים בכלי אחד ובוטשים זה בזה ומסתלקים. אמנם בראשים דהפרצופים אין שם הסתלקות, משום דאו״פ ואו״מ באים בב' כלים, וע״כ נשארה שם ההתפשטות הראשונה. ע״ש שהרחבנו הדברים בטעמם ונימוקם.
ואע״ג שענין התפ״א והתפ״ב הממלאת מקומה של התפשטות הראשונה שנעלמה לא כתב הרב אלא בעולם העקודים שהוא גופא דפרצוף ע״ב החיצון כמ״ש שם, אמנם כבר רמז לנו הרב להדיא לעיל בענף ז' בעה״ח שהוא משפט שוה המקיף בכל פרצופי א״ק וז״ל: והמשכיל יבין שגם בא״ק היה כל אותו הצמצום שבארנו למעלה בעקודים עכ״ל. פירוש, דאחר שביאר ההעלם דהתפשטות הראשונה מעולם העקודים וענין התפשטות ב' שמילא מקומו, אומר דכל זה נוהג ג״כ בא״ק הפנימי שעולם העקודים מלביש עליו. ואומר שם עוד וז״ל: גם אותם שנבאר לקמן בע״ה בענין צאת הנקודים ממנו ופריס חד פריסא בטבורא דיליה וכו' עכ״ל. פירוש, כי גם זה הצמצום נה״י דא״ק שבעולם הנקודים שה״ס גופא דס״ג החיצון דא״ק כמש״כ שם מדמה אותו לענין הסתלקות האורות דעולם העקודים ששוים זל״ז. ולמעלה מענין זה אומר הרב עוד וז״ל: והנה מכאן תוכל להבין, איך שיש ג״כ בעולם העקודים מציאות ביטול מלכים בצד מה, כדמיון אותם המלכים שמלכו בארץ אדום ומתו ונתבטלו עכ״ל. פירוש, אשר העלם האורות דעולם העקודים ושביה״כ דעולם הנקודים, שוים זה לזה.
והנה נמצינו למדים במפורש מפי הרב ז״ל, אשר ענין התעלמות האורות בסוד התפ"א והתפ״ב נוהגת בשוה בכל הפרצופין: בגולגלתא, שהוא א״ק הפנימי. בע״ב, שהוא עולם העקודים. בס״ג שה״ס צמצום נה״י ופרסא, כמו״ש במקומו. ובב״ן, שהוא עולם הנקודים. אלא שעם ירידת המדרגות גם ענין התעלמות האורות מתפעל ונגרע. וע״כ בעקודים, נקרא בשם העלם והסתלקות האור לבד. אמנם בס״ג שהוא צמצום נה״י, נקרא בשם צמצום ב' וכמו״ש בסמוך. והסתלקות האורות נקרא בשם העלאת מ״ן כמו״ש בסמוך. ובב״ן, שהוא עולם הנקודים, מתפעל בתכלית, כי נחשב שם לשבה״כ ומיתה וביטול כמו״ש במקומו.
ועפ״י הדברים האלה נפתח לנו השער להבין ענין התלבשות פרצוף העליון בפרצוף התחתון, אשר מקורו הוא מסיבת התעלמות האורות דהתפ״א מכל גוף, שאח״כ נמשכת התפשטות שניה הממלאת מקום ההתפשטות הקודם. ונודע דכל אור המסתלק מניח רשימו מאורו במקום שהיה שם בתחילה, שלפי״ז נמצא שהתפשטות ב' מלבישה על הרשימו הנשאר בגוף מהתפשטות א', כי הרשימו דהתפ״א מתלבש בפנימיות התפ״ב. וזה התפשטות הב' נחשב לפרצוף התחתון שרשימו של גוף העליון מתלבש בתוכו כמו שנתבאר. ובזה נמצינו למדים שכל ה' פרצופין דא״ק מתלבשים זה בתוך זה, דהיינו כל גוף דעליון בראש וגוף של התחתון.